טיפוס 2 – האלטרואיסט המותש

טיפוסים אלה רואים את כל האנשים בעולם כחלק ממשפחה אחת גדולה שהקשרים ביניהם מושתתים על יחסים של תן וקח.

כולנו זקוקים לאהבה ונהנים ממנה, אך עבור טיפוסי 2 נתינת אהבה הופכת להיות הדבר החשוב ביותר מתוך נקודת מבטם. אנשים מקבוצת טיפוס זו מחפשים תוקף לערך העצמי שלהם בכך שהם מקריבים את עצמם עבור אחרים. הם מאמינים שהם חייבים לשים את האחר במקום הראשון ולהיות אוהבים ולא אנוכיים אם הם רוצים שיאהבו אותם. הקשר עם אחרים הוא "סם חיים" בשבילם והוא מובטח להם אם הם נעשים נחוצים לאנשים, כש"אי אפשר בלעדיהם".

הם למדו לזכות באהבה ע"י נתינת תשומת לב לאנשים ודאגה לצרכיהם. כדי לעשות זאת, הם חייבים לדכא את רגשותיהם שלהם. הם ניחנו ביכולת מולדת מפותחת במיוחד לזיהוי הצרכים של האחר ומסוגלים באופן טבעי להזדהות עם רגשותיהם של אחרים ולהבין בדיוק מה הם חשים ולמה הם זקוקים. הם חשים גאווה ביכולת הנתינה שלהם, אך רגש הגאווה אינו כל כך "שקוף" עבורם, הם חווים אותו יותר כתחושה אמיתית של סיפוק מכך שהם מסוגלים להשפיע, לתרום לאנשים ולעשות הבדל בחייהם. באופן לא מודע, הם מנסים בעצם להעניק לאחרים את מה שהם בעצמם זקוקים לו.

הם מתקשים להציב גבולות והם מזניחים את צרכיהם ודואגים לאחרים על חשבון עצמם. במאמציהם להיות נחוצים הם יוצרים תלות של אנשים אחרים בהם שבסופו של דבר מתישה אותם. הם מגלים הזדהות יתר עם אחרים, מאבדים את עצמם ונאחזים באופן כפייתי בתקוה להיות מוערכים ואהובים עבור הקרבתם. הם חשים שהם חסרי ערך ומרגישים שהם חייבים לתת לאחרים כדי לזכות באהבה אליה הם משתוקקים. ההקרבה הגדולה עבור האחר גורמת להם לחוש כעס וטינה בסתר לבם, (רגשות שהם מאוד מתאמצים להכחישם) ורגשות אלה מתפרצים בדרכים שונות שפוגעות ביחסיהם.

התשוקה שלהם "לעזור" גורמת להם להיות פולשניים ולערב את עצמם בענייניהם של אחרים בין אם ביקשו מהם או לא. נדרשת כנות אישית גדולה ביותר להודות שלנתינה שלהם יש מניע, שהיא ניתנת עם ציפייה לתמורה. ומכיוון שטיפוסי 2 רבים מתקשים לזהות את המניע הנסתר שלהם הם נופלים בקלות לתפקיד ה"קדוש המעונה" וחשים כקרבן.

כשכל ניסיונותיהם לזכות באהבה מהאחר נכשלו, הם עלולים לגלות זעם ועוינות – "אתה לא יכול לעשות לי את זה, אתה לא יכול סתם כך לזרוק אותי אחרי שניצלת אותי, אחרי כל מה שעשיתי למענך!!"

משימת ההתפתחות שלהם 

היא לאזן את הנתינה שלהם לאנשים אחרים וללמוד לדאוג לעצמם. עליהם לבחון את מניעיהם כשהם מתפתים לתת משהו לאחר ולוודא שהנתינה שלהם עונה על שני תנאים: האחד הוא שהיא אינה באה על חשבון עצמם והשני שאין בה כל ציפייה לתמורה.

והכי חשוב – לקלוט שאי אפשר "לקנות" אהבה ואנשים אוהבים אותך בזכות מי שאתה ולא בזכות מה שאתה נותן להם.