טיפוסי 4 מאמינים בכל לבם שאהבה היא ללא ספק הדבר החשוב ביותר בחייהם ויותר מכך, הם מאמינים שכאשר, ורק כאשר, הם ימצאו את האהבה המושלמת הם יהיו מאושרים.
הדרמה של טיפוסי 4 מתחילה במקרים רבים עם תחושה של דחייה או נטישה מצד אחד ההורים או אדם משמעותי אחר שאהב אותם ללא תנאי. לרבים מהם יש זיכרון של תחושת אובדן של הורה אחד או שניהם. (ע"י נטישה, מוות, דחייה רגשית, הזנחה, התעלמות וכדו') ולעיתים קרובות במידה והאובדן התרחש בגיל שהם יכולים לזכור אותו, הוא נזכר כאובדן של האהבה המושלמת.
זו הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייהם – ואולי התקופה היחידה שהיו מאושרים בחייהם. זה היה גן העדן הפרטי שלהם, לפני ש"פגמיהם" התגלו ונדחו.
ביחסים רומנטיים טיפוסי 4 דורשים להיות האדם החשוב ביותר בחיי בן זוגם. הם זקוקים לטוטאליות, לתחושת הביטחון המוחלט. אפילו עברו של בן זוגם עלול להוות איום עבורם. לא רק שהם היו רוצים להיות האדם שבן זוגם אוהב יותר מכל, זה היה מושלם מבחינתם, אם הם היו האדם היחידי שבן זוגם אהב מעולם.
המעמד הרגשי שלהם הוא במרכז מעייניהם. זה מה שנותן להם תחושה של חשיבות וערך עצמי. כאמור, בדומה לשאר טיפוסי הלב (2-3-4) הערך העצמי שלהם אינו נעוץ בעצמם, אלא תלוי בהערכה ובהוקרה של בן זוגם והסביבה. הם מושפעים מאוד ממה שאחרים חושבים עליהם ונוטים להפנים בדרך זו או אחרת את דעותיהם עליהם.
הם כל כך רגישים לדחייה וחוששים ממנה שפעמים רבות הם דוחים אנשים בחייהם בטענה שהם אלה שדחו אותם, כל הצהרות האהבה שבעולם לא ירגיעו אותם אם הם "חשים" דחויים.
הרגישות הזו גורמת להם להיות תחרותיים כשמדובר ביחסים. התחרותיות נעוצה בהשוואה הבלתי פוסקת שהם עורכים בינם לבין אחרים ולא רק לגבי מעמדם הרגשי. הם משוויים את מצבם בחיים עם כל אחד שנראה להם "שווה" להם וסובלים מתוך ההשוואה הזו. (לי יש תואר שני בדיוק כמו שלה, אבל אני לא בעמדה ניהולית. אני תוהה מה לא בסדר אצלי?)
טבעה של תחרות מעין זו מנקודת מבטם של טיפוסי 4 היא שההצלחה שלך = הכישלון שלי. אם אתה מנצח אני מפסיד. דבר שמקשה עליהם ליהנות מהצלחתם שלהם, מבלי להפחית מהישגיהם של אחרים. התחרותיות מובילה כמובן לתחושות קנאה איתן הם מתמודדים מגיל צעיר ופעמים רבות נעוצה בתכונה החיובית של ה 4 – הערכתם לאיכות.
חשוב להם לרכוש את הכבוד לא רק מאלה אותם הם מחשיבים כבני "מעמד שווה", אלא גם ובעיקר מאלה שמאוד "נחשבים" בעיניהם, מה"מקצוענים" האחרים שבאמת יודעים להבחין באיכות כשהם רואים אותה. במילים אחרות, בעוד שטיפוסי 3 מנגנים לפני הקהל, 4 ינגנו בפני מוסיקאים אחרים.
קנאה מהסוג הזה עשויה לדרבן אותם לשפר את יכולותיהם ולפתח את כישרונותיהם אך במצבים הלא מאוזנים היא עלולה לגרום להם לייסורים רבים.
אם תקשיבו למונולוג של סאליירי הפותח את הסרט "אמדאוס" תוכלו לקבל תמונה מוחשית של עולמו הפנימי של טיפוס 4. סאליירי, מלחין החצר, (לא גאון גדול, אך מוכשר בזכות עצמו), מתייסר מהעובדה שמוצרט היה מחונן. הזעם, התיעוב העצמי והקנאה כל כך שקופים כשסאליירי מדבר על המוסיקה של מוצרט, כל הצלחה שמוצרט רושם מהווה עבורו מסמר נוסף בארון המתים שלו. הקנאה שלו היא קוסמית. החיים פשוט אינם הוגנים! למה הוא קיבל את המתנה הזו ולא אני?
ואם בהשוואת עסקינן, חשוב להזכיר שהם כמובן לעולם לא ישוו את עצמם לאלה אותם הם תופסים כ"נחותים" מהם או פחות מוכשרים מהם. מלכודת מוכרת אליה נפל סאליירי, שדיבוק הקנאה שאחז בו, עינה את נשמתו עד יומו האחרון. ומה הפלא? השווה את עצמך ללא הרף למוסיקאי הגדול ביותר בעולם והרי לך דרך בטוחה להנציח את הקנאה ולסבול ממנה לשארית חייך.
מעגל הקסמים
מלכוד נוסף שטיפוסי 4 מוצאים את עצמם שוב ושוב בתוכו, נובע מכך שהם נמשכים בדיוק למה שהם לא יכולים להשיג – המרשם הבטוח לטרגדיות רומנטיות.
"אנחנו פשוט זוג מושלם! אבל היא גרה בקנדה ואנחנו נפגשים רק פעם בחודשיים. אנחנו מבלים שבוע נפלא ואז חוזרים לגיהינום שלנו, הפרידות האלה כל כך קשות לנו!". או הוא גרמני והיא יהודייה, הוא נשוי והיא רווקה ללא ילדים וכ"ו.. כל מכשול ילך, כל עוד הם לא צריכים להתמודד עם יחסים אמיתיים. זה כל כך הרבה יותר מתוק בתוך הראש, מאשר במציאות.
אך במקרה והמכשול מוסר, הם חוזרים לדפוס המוכר של השוואת המציאות לאידיאל:
"כל מה שדמיינתי אודותיה היה נפלא כשהיא גרה בקנדה, עכשיו אני מבחין שיש לה טעם רע בכל מה שנוגע לבגדים, שהיא מקשיבה למוסיקה איומה ודעותיה הפוליטיות כל כך שמרניות… איך אני בכלל יכול לחיות עם יצור כזה?"
החשיבה ההשוואתית שכל כך אופיינית לטיפוס 4 מביאה אותם למציאת אין סוף פגמים כשהם משווים את האדם האמיתי לאידיאל שברוחם. מה שמוביל לדפוס של יחסי קרבה-דחייה. (push-pull): הוא אוהב אותה כשהיא רחוקה אבל כשהיא מתקרבת הוא מבחין שיש לה פגמים רבים אז הוא מתחיל להתרחק. אבל ברגע שהיא הולכת הוא מתחיל לעשות אידיאליזציה של דמותה ובא במגע עם הרגשות העמוקים האמיתיים שיש לו אליה (ולאף אחד אין רגשות עמוקים יותר מאשר ה 4) וחוזר חלילה.. מעגל קסמים.
בשל חווית האובדן של אותה אהבה מושלמת הם מקדישים את חייהם לחיפוש אחריה. כך כשהם נמשכים למישהו מסוים, הם מצפים שהאהבה הזו תמלא ותספק אותם באותה דרך שהאהבה הראשונה סיפקה, מה שמוביל אותם ליצירת אידיאליזציה של האהוב.
אבל לאחר זמן לא רב מגיעה ההתפכחות וה 4 מתחיל להיות ביקורתי יתר על המידה ולהבחין בכל פגם הכי קטן. כל פגם הוא סימבולי בעיניו ומצביע על פגמים אישיותיים גדולים יותר המבשרים רעות. וכך הם נעים בנדנדה רגשית אינסופית מאידיאליזציה להתפכחות מאשליה.
הפרידה מאהובם היא בדרך כלל סוערת ומורכבת ולעיתים קרובות הם לעולם לא באמת מוותרים על האהוב. מה שממשיך להחזיר אותם אל אהובם הוא הזיכרון החי של רגשותיהם. פעמים רבות נראה שהם מאוהבים בחווית האהבה עצמה יותר מאשר באדם עצמו.
הם מתמכרים לרגשות העזים שאהבה מעוררת יותר מאשר למושא אהבתם. הם נמשכים לתשוקה, לסערה, לאינטנסיביות, ללהט. כל השאר מחוויר לצד תשוקתם הלוהטת לאהובם. הם מוכנים לעשות הכל למען אהבתם.
הלהט והתשוקה הללו משמשים מקור השראה פורה לרומנים גדולים רבים ("מאדם בובארי") ובסרטים רבים מגולמים טיפוסי 4 באופן כה מוחשי. ב"תבונה ורגישות" אומרת מאריאן (קייט ווינסלט): "אין דבר נאצל יותר מאשר למות למען האהבה" וכמובן דמותה הבלתי נשכחת של מריל סטריפ בסרט "אהובת הקצין הצרפתי" המחכה ליד הים לאהובה שלעולם לא יחזור.
12 Responses
מתסכל כמה זה מדוייק! הייתה לי אהבה מטורפת שנגמרה בטרגדיה ואני כנראה לא אשכח אותה לעולם ולא ארפה ממנה. כל שיר על אהבה ישר מעלה לי זכרונות ומכניס אותי לדיכאונות למרות שברור לי שאין שום מצב שזה יחזור אני עדיין שם ומתגעגע לריגוש המטורף שהיה
אסנת שלום, מאד אהבתי את מה שרשום על טיפוס 4. בהתחלה , בתור טיפוס 4, אתה מנסה להתנער ממה שרשום עליך, עד שאתה מבין שאין מנוס, זה אכן מדבר עליך ואתה לא לבד בהרגשתך שרק אתה נמצא שם. יכולתי להזדהות בקלות עם מאפייני הצורך באהבה של הטיפוס שלי כפי שזה מתואר במאמרך. כל עניין ההקדשה של רגש האהבה והתחושות הנלוות לו נכון בעיניי. גם יחסי הגאות-שפל (מרחק-קירבה) נמצאו כאמת. אני זוכר שלפעמים חשבתי על כמה נהדר יהיה ליצור את הריחוק באופן מלאכותי כדי שכשאפגש עם בת זוגתי לשעבר, הפגישה תביא לפיצוץ רגשות, להזכיר לנו כמה שאנחנו מאוהבים. בתקופה שנפרדנו היא טענה שאני לא רגיש. הייתי בשוק. היא אמרה שאני רגשן, אך לא רגיש. רק אז הבנתי מה ההבדל. במשך הזמן ניסיתי לחשוב על אהבה וזוגיות בכיוון שמוזכר במאמרך כאהבת הטיפוס את רגש האהבה ולא את בת זוגתו המציאותית. עוד לא גיבשתי מסקנות ברורות, עם זאת אני משוכנע שהתפיסה של האידיאליזציה של מושא האהבה (שקראתי לו הערצה) היא ´אמת´ ברורה. המחשבות שהטיפוס/אני מייחס לאהובתו תמיד תהיינה מהפנטות ומקסימות יותר ככל שמתרחקים מהמציאות. גם בעניין האכזבה מהאהבה אני מסכים. רק שאיני רואה באהבה שנגנזה כמושלמת, אלא יותר כאהבה יקרה ללב שלא זכתה לאור ובמשך השנים נעלמה מפני השטח והוחלפה ברוגז על אי הימצאותה. מה שמביא אותי ישירות לתגובה בעניין הדחייה שעליו כתבת ציוני דרך חשובים. הדחייה הזאת היא אכזרית במיוחד. היא מתירה או דורשת מ4 לוותר על הרבה חלקים טובים בקשר שלו עם אחרים (חבר טוב, בת זוג, וכד´) רק כיון שיש עניין אחד שמתנגש בראשו בין כל הטוב למה שאמור להיות הקשר – כשזה לעד יהיה יותר טוב. החיכוך הזה מפריע לשלוות הנפש שיש מקשרים טובים, כך שהם מאבדים את הטוב שבהם. 4 יצטרך חופש מהקשר כי הקשר גורם ללחץ, במקום שיוכל 4 להשתמש בקשר כדי להקל על עצמו. זה אסון קורע לבבות. אך יש לזכור דבר חשוב מאד – It´s all in your head כמו בסרט "נפלאות התבונה" – לקח לו זמן רב להבין כי החברים הדמיוניים שלו אינם במציאות, למרות שהם סיפקו לו תמיכה שהיה צריך. מקווה שאפשר לקחת חיזוק מדבריי.
היי אסנת, כטיפוס 4 עצם קריאת המאמר אני חשה התרגשות מיוחדת ושונה מכל שאר הטיפוסים. אני שמחה שאני טיפוס 4 והחוכמה הכי גדולה בעבודה עם האניאגרם להיות מודע לכל הכפתורים שמקפיצים אותי ורק אותי וזה בעצם הטיפוס שלי ואני יכולה להחליט אם להישאר באסטרטגיה – בפיקסציה שמקבעת אותי או להתקדם ולצאת מהמקום הזה לצאת מהקופסא. אחרי מס´ סדנאות וכאוהבת להתעמק ולהבין את עצמי ולשאול את שאלות הלמה ולהיות בהלם שזה הסרט שלי ולהבין שאני לא לבד ויש עוד כאלה ששייכים לקב´ טיפוס שלי והמאמר שאכן מתאר את הסרט שלי ואני מניחה של עוד כמה… זה מצחיק עד כמה. השינוי מתחיל בי ואני יוצרת את עולמי… בהצלחה לכל המתחילים במסע…
קראתי את הכתבה ואכן כל מילה נכונה ומדייקת !!!!! וגרוע מכך, הסבל בחיים הוא מתמשך. אני אישה בת 42 פסיכותרפיסטית במקצועי וחייבת לאמר כי ישנם כמה תיאוריות המסבירות את המלכודות הללו. הייתי בטיפול שנים ורק בלימודי הפסיכולוגיה מצאתי את הקשר הסיבתי לתחושותיי והבנתי המון על עצמי. שאלתי נוגעת לפתרון הבעיה….. אכן הבנתי, כבר די מזמן, את מקומי. רק שההבנה הזו לא עוזרת לי, משמעותית, בצמצום התחושה, בהקהיה של הרגישות הזו. כל מה שקשור לרגש, מצוי במקום כ"כ חד מבחינתי ועל אף הרציונליזציה המבינה כי, לדוגמא האהוב שלי, אדם בשנות ה-40 שלו ועבר מע´ יחסים רבות (אנחנו בנישואים שניים) לא יכול לומר שאני האהבה היחידה בחייו !!!! אמנם נכון להיום אני האהבה הכי גדולה בחייו אך היו גם לפניי. אני אמנם לא "עושה סרטים" השכם וערב בעניין, ממש לא , אבל משהו בי מכרסם כל הזמן וזה מציק לי ושוב למרות שהחשיבה ההגיונית שלי יודעת שאין אפשרות כי הרצון הטוטאלי שלי יתממש בחיי !!! אלו תחושות קשות אשר במהלך כל שנות לימודיי ועבודתי לא הצלחתי למצוא להן פתרון הולם מלבד "לקבל" את המקום הזה. עד שהגעתי לאניאגרם…. איזה מזל!
היי, למען האמת זה מאוד נכון. היום אני חיי בשנית עם בת זוג נפלאה, משכילה, עוזרת ותומכת. אבל תמיד עיני נשואות לאקס המיתולוגית שקיימת איי שם באירופה. כל לחץ נפשי או פגיעה זורק אותי 20 שנה אחורה
שלום, אני מזדהה עם כל מילה כאן וישנם דברים שמפריעים לי בעצמי. ההתנהלות שלי ביחסים שמתאורת כאן בצורה מדוייקת. האם ניתן לשנות את ההתנהגות הזאת?
היי ליאת, בוודאי שאפשר. בדיוק לשם כך נערכות הסדנאות והאימון. זיהוי הטיפוס שלנו הוא רק 10% מהאניאגרם, החלק העיקרי מתחיל אחרי שזיהינו את ה"קופסה" בתוכה אנו נמצאים ומתחילים את מסע ההשתחררות מכבלי הטיפוס וחשיפת האני האותנטי. את מוזמנת להצטרף
זה התיאור המדויק והמעמיק ביותר שקראתי אי פעם על עצמי.
מדהים, שהרי יש רק 9 טיפוסים… ובכל זאת, אני כל כך 4 שזה מפחיד. (אבל אני מאוד מאוד מודעת ומשתפרת!) בהצלחה לכולם
זה כבר בלתי אפשרי עם התנודות הרגשיות שמאפיינות את טיפוס 4. חצי כוס הריקה, החיפוש אחרי האהבה המושלמת והכמיהה לחזור לקשר שהיה בעבר [עם 2] שהיה הרסני ומזיק אבל כל פעם חוזר לשם במחשבות ומתעלם מהנזקים והקושי שהתלוו. המעגל האין סופי של החיפוש אחר מה שקיים בדמיונו של טיפוס ארבע, חיפוש אחר האהבה המושלמת וההתרסקות שבאה כל פעם מחדש וחוזר חלילה.
תודה, אסנת. מעולם לא תיארו אותי באופן כה מדויק…לא אדם קרוב, לא מפה אסטרולוגית, ואפילו לא אני בעצמי. קשה להאמין שכמה שורות הגדירו אותי טוב יותר משנים של מחשבות ו"חפירות" (כמו שרק טיפוס 4 יכול…) מצפה כבר לסדנה..
מדויק להפליא! אחרי עיון במאמר זיהיתי את עצמי כל כך… כמו אדם שמסתכל במראה. המחשבה הראשונה שעלתה לי (שכמובן ממחישה את ההסתכלות על חצי הכוס הריקה) שמעלה בי דרמה פנימית היא: "למה אני כזה דרמטי? אם הייתי טיפוס אחר בטח היה לי קל יותר! אני רוצה להחליף!" ואז הבנתי שכאן בדיוק המקום לעבודה פנימית על טיפוס 4 שלי.
תודה אסנת, עזרת לי להבין את חידת חיי! הבנתי סופסוף למה תמיד המערכות יחסים שלי הם של קרבה-דחייה… כ"כ נכון!! אני בטוחה שמגיעה האהבה המושלמת ואז ככל שמתקרבים, מגלה כמה חסרונות שמועצמים אצלי בראש עד שאני לא יכולה לסבול את הבנאדם…