מנגנון 1 שלום!
אני מאמין שאתה מלווה אותי מרגע לידתי, או אולי קצת אחר כך, ובכל אופן, עם כל הכבוד ליתרונות שלך, עדיין קשה לי לפתוח את המכתב במילים השגרתיות "מנגנון יקר שלום"..
כשהייתי בן עשר בערך, התחלתי להרגיש שאתה מתערב לי כמעט בכל דבר שאני עושה או אומר. כעבור כמה שנים, בגיל ההתבגרות, ההתערבות שלך הייתה כל כך חזקה, שגרמת לי לייאוש. שנאתי אותך. היית ממתין לי כל ערב כשהלכתי לישון ומתחיל להתחשבן איתי על כל מה שעשיתי, למה עשיתי, איך עשיתי וכיצד היה ראוי לעשות זאת טוב יותר.
במבט על יום שלם שחלף, הדברים הכמעט יחידים שהוגשו לי למחשבה, היו רק האירועים שבהם הייתי לא בסדר. הייתי תלמיד מצטיין לימודית, מוקף במלא חברים, ועדיין גרמתי לי לחשוב שכל זה לא ראוי לציון. "אתה לא שווה כלום" – לחשת לי – "אין אפילו דבר אחד שאתה באמת שווה בו, או עושה אותו כמו שצריך, כלומר בצורה מושלמת". היית עובר סעיף סעיף ברשימת הקשיים שלי - הלימודיים, החברתיים, המשפחתיים - וגומר אותי פעם אחר פעם.
העובדה שגדלתי בבית דתי מאוד, רק הקלה עליך את המלאכה. יכולת לשלוף לי מיד את המשפטים הנכונים ולהפוך למטיף מושלם.
למזלי הטוב, בסיום התיכון פגשתי כמה אנשים נפלאים, חברים טובים שחידדו לי שמוסר הכליות הבלתי פוסק שלך הוא לא גזירת גורל. הופתעתי לגלות שאצל אחרים אתה מוחלש מאוד, ושאפשר, ואפילו כיף לחיות בלעדיך. זו הייתה תקופה מצוינת. הרשתי לעצמי הרבה דברים שאסרת עליי לפני כן, צפצפתי עליך לעיתים קרובות ונהניתי מזה, עשיתי דברים שאמרת לי שאם אעשה אותם העולם יחרב – ושום דבר לא קרה. יחד עם זה, ברוב הנושאים עוד ניהלת את חיי.
ככל שגדל מעגל האנשים שראו את העולם באופן כל כך שונה ממך – גם אצלי גדלו הספקות לגבי האמת החד משמעית ששידרת לי. גיליתי להפתעתי, הרבה אנשים לא פחות טובים או ישרים ממני שלא השתמשו כלל בשירותיך בדרך חייהם, אלא עשו את הדברים כמו שהם בצורה הכי פשוטה ורגועה שיש.
לאט לאט התחלתי לזהות את המצבים בהם אתה משתלט על ההחלטות שלי, ולעיתים אפילו הספקתי לעצור אותך לפני שגרמת לי לפעול.
בחצי שנה האחרונה מסרה לי אישה יקרה מאוד גם את השם והכתובת שלך – מנגנון הגנה מספר 1, גר בשכונת אניאגרם, בוילה הראשונה מתוך תשעת הבתים שברחוב. ישבתי מוקסם והקשבתי לכל מילה. המילים של אסנת היו כמו מקלחת מצוינת ששטפה מעליך את כל האבק ופתאום ראיתי אותך מולי. לא רשע, לא טוב, פשוט אתה, על יתרונותיך וחסרונותיך. ברגע שקיבלתי את שמך, נעשה לי קל יותר לחיות איתך. הערפל סביבך הוסר וכיום אני מוצא את עצמי יותר ויותר מסוגל להתרווח בנחת על הכורסא (הדמיונית) ולהחליט אם להזמין אותך להתערב במצב שנקרא בדרכי או לא. זו תחושה כל כך נהדרת ! בעיני זה פירוש המושג "בחירה חופשית". לא מלחמה בכוחות שבך אלא שימוש נכון ומאוזן בכל אחד מהם.
אנחנו נמצאים בימים שלפני ראש השנה, המיוחס גם ליום דין וחשבון נפש על השנה החולפת. אני חושב שהסדנא שעברתי הייתה ההכנה הטובה ביותר שהייתה לי עד היום לפתיחת השנה החדשה. אני מגיע ליום ראש השנה, יום מאזן הזכויות והחובות שלי, במבט מפוכח, תוך ידיעה ברורה של הדברים הטובים שיש בי, כמו גם הפחות טובים, ועדיין אין בי הלחץ שהיה בשנים הקודמות. במבט רגוע אני מביט ברשימת הדברים הטעונים שיפור וכבר לא רואה מעליהם את המילה המאיימת "חסרונות" או "כישלונות" או "בלתי מוסרי בעליל". פשוט רואה אותם כמו שהם, וניגש בנחת וברוגע לראות מה אפשר לעשות וכיצד מתקדמים.
בעקבות הסדנא ראיתי גם את הפעמים הרבות שאתה עוזר לי. הקווים החדים, הדורשים, והמעלים ספקות שיש בך, מאפשרים לי להיות אדם קשוב, אכפתי, ישר, גמיש, ער לצרכי האחר – וזה נתן לי תחושה טובה שאינך סתם מטרד שהתלבש עליי..
אתה יודע מה ? אחרי שרשמתי את כל מה שרשמתי – אני משנה את הפתיחה וכותב לך שוב –
"שלום לך מנגנון יקר שלי"...
ב
