ארכיטיפוס

ענת מסינג  I מעריב NRG

המחוקק, המסייע, הביצועיסט, הדרמטי, המדען, הספקן, הנהנתן, הבוס או משכין השלום – תשעת טיפוסי האניאגרם

פיתגורס אולי לנצח ייזכר כמי שהוריש לנו את משפט פיתגורס המפורסם, אבל עיון בתיאוריית האניאגרם, המסווגת את בני האדם על סמך תשעה טיפוסים, מראה שגם את התיאוריה המעניינת הזאת תרם לנו המתמטיקאי היווני. מקורה של המילה אניגראם ביוונית. "אניה" פירושה תשע ו"גראם" פירושו "משהו רשום". האניאגרם אינה מציגה תשעה סוגים של אנשים אלא תשע תפישות עולם, תשעה מכניזמים אישיותיים המכתיבים דפוסי רגש, חשיבה ותחושה, המתמזגים לאינסוף אפשרויות, כמספר בני האדם.

פיתגורס נהג להשתמש בסמל האניאגרם, ה"תשיעון" (enneagon), כחתימתו הרוחנית. אנשי רוח בולטים גם הם אימצו את סמל האניאגרם, כמו למשל אפלטון וחכמי הקבלה. אלו האחרונים, כפי הנראה אף פתחו את ציור עץ החיים בהשראת סמל האניאגרם. וריאציות של הסמל הופיעו גם במאה הארבע-עשרה, בתורה הסופית ובנצרות.

גורדג'ייף, מורה רוחני שחי ופעל בצפון מזרח אסיה ובאירופה בין השנים 1876- 1949 הוא שליקט את פיסות המידע והפך את השיטה לתורה מגובשת. הוא חשף אותה בראשית המאה העשרים כאשר ביקר במנזר סופי באפגניסטן, אימץ את סמל האניאגרם והשתמש בשיטה כדי להסביר צורות התנהלות של בני אדם ומצבים שונים בעולם. על סמך רעיונות אלו חיבר אוספנסקי, תלמידו של גורדג'ייף, את ספרו "הדרך הרביעית".     

בשנות ה- 60, היה זה אוסקר איצ'זו, פסיכולוג דרום אמריקאי מתלמידי "הדרך הרביעית" של גורדג'ייף, שהחל לשלב את עקרונות האניאגרם בעבודתו הקלינית. הוא מצא שהשיטה מסבירה באופן מושלם פיקסציות (קיבעונות) של טיפוסי אישיות שונים. ב- 1969 ד"ר קלאודיו נארנז'ו, תלמיד של איצ'זו, שהתמחה בטיפולוגיה של בני האדם, חקר את האפיונים הפסיכולוגיים של תשעת הטיפוסים וגיבש את האניאגרם לצורתה הנוכחית.

על מה ולמה?

תאורטיקנים, מטבע בריאתם, אוהבים לקטלג. הם מסווגים, ממיינים ומארגנים תופעות, פעולות ואנשים על פי דפוסים, הרגלים, צרכים ומניעים. הם משבצים אותם בקבוצות ובתת קבוצות, שיש או אין ביניהם יחסים. כך עושה גם תאורית האניאגרם, המתארת תשעה טיפוסים שונים המייצגים תשע נקודות מבט שונות בתכלית על החיים.

באתר של המרכז הישראלי לאניאגרם אותו הקימה אסנת ידגר, מוסבר בשפה בהירה כי כל טיפוס משקף דפוס של התנהגות, רגשות וחשיבה שונים. לאנשים מאותה קבוצת טיפוס יש מוטיבציות בסיסיות זהות והם רואים את העולם באופן דומה. מה שמבחין טיפולוגיה זו מאחרות הוא חשיפת המניע שעומד בתשתית הפעילות האנושית. לדוגמה, אנשים רבים נוטים להגיש עזרה לזולת ללא היסוס, אבל המניע של כל אחד מהם שונה. אחד מרגיש שעבורו זה עניין מוסרי ואילו חברו אוהב להרגיש נחוץ. וכמו כל מטפל קונבנציונלי או אלטרנטיבי, גם ידגר מצהירה כי הכרת המניעים הלא מודעים שמשפיעים על התנהגותנו היא המפתח לשינוי אמיתי. הגישה הוותרנית, שלעיתים קרובות מתמצה ב"מה אני יכול לעשות? זה הרי האופי שלי", אינה מקובלת על ידגר ועל התורה שהיא מייצגת במסירות. תאוריית האניאגרם אינה מסתכמת בתחום הצר, המוגבל והדטרמיניסטי של האבחון, והיתרון המרכזי שלה טמון בעובדה שהיא גולשת לתחום של צמיחה והתפתחות אישית ונותנת לכל אדם תקווה לשינוי.

ידגר: "רוב הזמן אנחנו פועלים על אוטומט. רוקדים את אותו ריקוד אחד שאנחנו מכירים ולפתע באה השיטה ומלמדת אותנו ריקודים חדשים. היא מקנה לנו אסטרטגיות חדשות להתמודדות, מאפשרת לנו להתפתח, להתבונן מחדש ולשנות את סדר העדיפויות שלנו.