|
טיפוס יקר שלי,
בהתחלה, במפגשים הראשונים שלי עם האניאגרם, טיפוס 2 נראה לי משהו שאני שמחה שהוא חלק ממני. הוא לבבי הוא חברותי, הוא נחמד כזה. התחברתי להגדרה ורציתי להיות אתה בכל צורה.
כשהתחלתי להבין יותר את המורכבות, את המניפולציות שאתה עושה, אפילו עליי! לפעמים אני אפילו לא שמה לב שאתה מושך בחוטים אפילו היום כשאנחנו מכירים כבר שנים אתה מערים עליי לא פעם.
אני יודעת בסופו של דבר אתה מתכוון לטוב, אבל לפעמים אתה פשוט לא מרפה, אני מנסה להגיד לך שדי ומספיק וכרגע אני לא זקוקה לעזרה שלך, אבל אתה מתעקש ומגייס לא פעם את ה 4 לצדך ומסביר שככה אתה מרגיש וככה יהיה. אז אתה גורם לי לא להאמין בעצמי, לא להאמין שאוהבים אותי בזכות עצמי, גרמת לי לא פעם לוותר על עצמי אפילו לבטל את עצמי, העיקר שיאהבו אותי.
אז נכון, לא מול כל אחד אתה עושה את זה, אבל במקומות הכי רגישים וקשים, שם אתה נטפל.
אתה אחראי גם על הרגישות הכל כך גדולה שלי לאנשים,זאת תכונה שאני דווקא מאוד אוהבת בי. אתה גם אחראי על החלום להקים מפעל שצמוד לבית שמממן את עצמו ומיועד לכל חסרי הבית בישראל, יום אחד כשנזכה בלוטו, אתה תעמוד איתי בפתח המפעל ויחד, נחזיק ידיים ונגזור את הסרט, זה יהיה לחלוטין שלך.
אני יודעת שאני כועסת עליך הרבה, על דברים שגרמת לי לעשות, בעיקר בעבר. אבל זה לא רק אתה, אני מאוכזבת מעצמי, שנכנעתי לך, שלא ידעתי להיות מספיק חזקה מולך, להגיד לך שכרגע אתה רק מזיק. ואני יודעת, אתה כמו ילד קטן שבאחריותי, אני צריכה לקחת עלייך אחריות ולהבין שאני אמורה לחנך וללמד אותך ולא אתה אותי.
בסך הכל אתה אחראי על לא מעט הצלחות והרגשות טובות, בכל פעם שבאמת באמת הבנתי לנפשו של מישהו זה היה כי אתה לחשת לי את התשובה באוזן. בכל פעם שכבשתי מישהו בזכות מי שאני באמת, זה היה כי גם אתה חלק ממי שאני באמת. אני מניחה שבסך הכל אנחנו צוות לא רע, אנחנו רק צריכים ללמוד להקשיב יותר אחד לשני.
אני יכולה להבטיח שאני אנסה להקשיב לך יותר, להקשיב באמת למה שאתה באמת מנסה להגיד. אם תטעה אני אנסה להסביר. אתה מצדך תצטרך להבין ולקבל את זה שלפעמים אני פשוט יודעת טוב יותר ממך מה טוב לנו כרגע. אתה יודע, גם אני אחראית על לא מעט על ההצלחות שלנו...
שלך באהבה,
אפרת
|
