|
שלום לך טיפוס 2
אני כותבת לך את המכתב הזה מתוך שלמות, ומקווה שבסוף המכתב תבין שבעצם לא היה לי קל לכתוב אליך. חשוב לי שתקבל בפרופורציה ובבהירות את הדברים שאכתוב לך ותבין שהיום אני נמצאת במקום אחר.למזלי התוודעתי אליך לפני כשלוש שנים בזכות המסע שהתחלתי באניאגרם. עד אז במשך 49 שנים לא ידעתי בכלל שאתה זה אתה ואני זאת אני. איפה אני מתחילה ואיפה אתה נגמר, היינו מעורבבים יחד היטב, תמיד חשבתי שאני זה בעצם הטיפוס שלי, לא הייתה הפרדה בינינו והכל היה מעורבב אצלי, עיסתי ודביק.
כשפעלתי – פעלתי מתוכך עם כל המנגנונים והעכבות והמתנות שבך, כאוטומט! הכתבת לי כיצד להתנהג - כטייס אוטומטי שנשלט ע"י הטיפוס שיושב לו שם בפנים עמוק ומכתיב לי כיצד להרגיש, כיצד להגיב ,כיצד לפעול וכיצד להתנהל עם אנשים סביבי.
למרבה המזל, הכרתי את דרך האניאגרם ואת אסנת ידגר בראשה ולהפתעתי גיליתי שבעצם אתה זה אתה ואני עומדת ברשות עצמי. לשמחתי היום אני היא זו שמכתיבה לעצמי את הטון ואת העשייה ולא זוקפת או לחלופין מאשימה אותך, אני לוקחת את כל האחריות על עצמי. אני שלמה ועושה דברים מתוך בחירה ואחריות מבלי הצורך הכפייתי שהלבשת עליי להשביע את רצון כולם כל הזמן ובכל מחיר.
אמנם יש בך המון מתנות שהבאת איתך לעולם- כמו נתינה, חמלה, אנושיות, רכות, אמפטיה, אכפתיות, עזרה ועשייה מבורכת לזולת, אך יחד עם זה, הרומן" איתך במשך המון שנים, עלה לי במחיר של בריאות נפשית ורגשית ובמצבים והתנסויות שגבו ממני מחיר פיזי, רגשי ונפשי.
היום אני יודעת ונוכחת שאני אישיות בפני עצמי ואתה רק נלווה אליי. אין לך יותר שליטה עלי או כפיה במחשבה ברגש ובעשייה , אני חופשייה. אני מחליטה מה טוב לי ועם מי טוב לי ולא צריכה להתנצל על קיומי ועל דברים טריוויאליים ופשוטים שאני עושה למען עצמי. השתחררתי מכל רגשי האשמה שהעמסת עליי כל השנים כשכפית עלי לרצות את כולם בכל מחיר כל הזמן כדי לזכות באהבה מהם. אין לי יותר צורך בהפגנת האהבה של האחרים כלפיי, אני שלמה עם כל חוסר המושלמות שלי ומקבלת את עצמי כפי שאני.
לא איכפת לי שתמשיך להתלוות אליי בהמשך חיי עם המתנות שיש לך לתת לי,
אבל מעכשיו הגיע תורי לנהל את חיי.
שלך,
אורית
|
