מכתבים לאגו - טיפוס 1

הכרת ההבדל בין ה"אגו" שלנו, לבין ה"אני האותנטי" (המהות) שלנו, הינה הבסיס לכל התפתחות רוחנית אמיתית ובלעדיה לא תתרחש צמיחה של ממש. האניאגרם משמש כלי רב עוצמה המסייע לנו להבחין בין השניים. ברגע שאנו מזהים את המנגנון שמנהל את חיינו (הטיפוס שלנו) אנו מתחילים להתייחס אליו כאל כישות נפרדת, כ"עיתונאי" המדווח מנקודת מבט מאד מוגבלת, שאינה מייצגת את האמת כולה. אנו לומדים לפתח דיאלוג ישיר עם האגו ולהפריך את האמונות הכוזבות שמפעילות ומשפיעות על חיינו מבלי שנדע.   בסיום סדנת הצמיחה מתבקשים המשתתפים לכתוב מכתב לטיפוס שלהם, זהו צעד משמעותי בתהליך ההפרדה בינינו לבין האגו ולקיחת בעלות בית על המנגנון האוטומטי שמנהל אותנו.   המכתבים מרגשים, מפתיעים ומעוררי השראה – הנה כמה דוגמאות מכתבים למנגנון של טיפוס 1- המחוקק:

אגו יקר, אתה עוזר לי לשמור על סדר ושליטה בחיי, עוזר לי להבין מה אני רוצה ומה אני צריכה כדי להשיג את זה. בעזרתך אני יודעת לתכנן ולבצע ולהגיע שלב אחרי שלב למטרה. הייתי רוצה גם לדעת להתמודד טוב יותר עם מצבים בלתי צפויים ומצבים של חוסר וודאות. הייתי רוצה לדעת להתמודד טוב יותר עם מצבים שמצריכים אלתור, יצירתיות וגמישות. עזור לי לא להפוך את הסדר ואת המובנות לנוקשות. תאפשר לי גם 'לזרום' וקבל את ההפתעות באהבה. למכתב המלא

מנגנון 1 שלום! אני מאמין שאתה מלווה אותי מרגע לידתי, או אולי קצת אחר כך, ובכל אופן, עם כל הכבוד ליתרונות שלך, עדיין קשה לי לפתוח את המכתב במילים השגרתיות "מנגנון יקר שלום".. כשהייתי בן עשר בערך, התחלתי להרגיש שאתה מתערב לי כמעט בכל דבר שאני עושה או אומר. כעבור כמה שנים, בגיל ההתבגרות, ההתערבות שלך היתה כל כך חזקה, שגרמת לי לייאוש. שנאתי אותך. היית ממתין לי כל ערב כשהלכתי לישון ומתחיל להתחשבן איתי על כל מה שעשיתי, למה עשיתי, איך עשיתי וכיצד היה ראוי לעשות זאת טוב יותר. .. למכתב המלא

מבקר איכות יקר שלי, כל כך הרגלת אותי לביקורת עצמית, שהיא הפכה להלקאה עצמית, ושכחתי מה זה אומר לאהוב את עצמי, כפי שאני, על האיכויות שבי והשריטות שלי. למכתב המלא

טיפוס 1 שכמוך!  מה אני אגיד לך.. אנחנו הולכים יחד כל כך הרבה שנים.. אני זוכרת אותך טוב טוב כבר מגיל 6, מתעקש למחוק לנו שורה שלמה רק כי אות אחת יצאה קצת פחות מוצלחת. אולי אפילו לפני, בגן, משתדל הכי טוב שאתה יכול שהצבעים לא ייצאו לנו מהקווים. אין מה לומר. אתה ממש טוב בלשפר אותנו. למכתב המלא

מחוקק יקר, עברנו הרבה ביחד מבלי להכיר רשמית, וכשנודע לי על קיומך מצאתי את מי להאשים. למרות שהיום זו חשיבה אחרת , קצת יותר מתונה ובלי סערת רגשות לחוצה. היום אנחנו לאט לאט לומדים לחיות בקיום. אז אמנם גם זה לא קל כי יש להרבה מה לקבל ולהפנים, אך הדרך מתחילה להתבהר, למרות התחושה המעיקה שמלווה אותי בחלק נכבד מהזמן. אני מקבלת את התחושה ומנסה לעשות את השינוי, כי אני יודעת שבסוף נצליח לחיות בהרמוניה... למכתב המלא

אגו יקר שלי, ההכרות שלי איתך עמוקה ורבת שנים אך בשנה האחרונה, מאז שהתחלתי להשתחרר ממך קצת, אני שואלת את עצמי – מי אני בעצם בלי הפרפקציוניזם הזה, במה אני טובה? למה אני שווה? למה אני בעלת ערך משמעותי לסביבה? מה יותר טוב בי מאשר באחרים? למה שדווקא אני אצליח ? לחיות תמיד בתור מי שהכי בסדר , עושה את הכול על הצד הטוב ביותר, שאי אפשר להגיד מילה על ההתנהגות שלה – גורם למקום בטוח וצדקני - אבל האם זה שווה את המחיר? שווה ל"הרוג" את עצמי רק בשביל שלא יהיה מה להגיד עלי? ואם יגידו מה יקרה?  למכתב המלא

אגו שלי, רק הבוקר ביקרת אותי בסערה. וכל כך רווח לי כשהתפוגגת. אתה מופיע בסערה של זעם מתפרץ. אני כל כך מתאמצת להדוף או לפחות לרסן אותך אך אתה אף פעם לא מוותר. לכל היותר נכנס להפוגה קלה, רק בשביל להפתיע אותי בעוצמה גדולה יותר. הר געש שאין לדעת מתי יתפרץ, ירשוף אש ולבה רותחת, ויטלטל את חיי. ועל מי הכעס? מי חוטף? מי הקרבן הקבוע שלך? למה דווקא הוא?? למכתב המלא

לאחי המחוקק שלום, שנים רבות אתה הולך לצידי (אולי לפני) ואני כמעט לא מרגיש בנוכחותך עד שנקלעתי לאניאגרם. עד המפגש הנ"ל לא הייתי מודע כלל שאפשר ליהנות מחברתך ובאם מתחשק לי – להתעלם ממך, לא לעשות כרצונך או במילים אחרות - לעשות כרצוני. עד כמה שאני זוכר נכנסת לחיי בערך בתקופת הצבא כשקבלתי על עצמי יותר אחריות והפכתי לאדם רציני – אולי רציני מדי... למכתב המלא

שלום לך אגו יקר ומיוחד שלי, תמיד סיפרת לי שאתה מס' 1 ופתאום העולם מתהפך...כעת הגיע הזמן שאפסיק לקחת על עצמי יותר מידי, להיות שיפוטי, צדקני, ביקורתי, חותר לשלמות, אחראי, לשים לב לטעויות, לשפר ולתקן את עצמי וגם את האחרים, לתכנן בסוף שבוע את המשימות והמטלות וגם לבצען בסוף השבוע, בנוסף כמובן לשאר ימי השבוע... למכתב המלא

אגו יקר שלי, כן, אתה יקר… על אף שאתה אשם בהרבה מהלא נעים שקורה בחיים שלי. אתה יקר כי בזכותך קורים הרבה דברים טובים שיש לי בחיים… זה מעניין לגלות – גם אחרי 47 שנים, חבר קרוב מאד , ששוכן בתוכי פנימה. בחודשים האחרונים מאז שגיליתי אותך, עברתי תהפוכות של רגשות. בהתחלה היה הבכי החזק מבפנים, העמידה מול המראה ששנאתי לראות בה את עצמי. כל המגבלות והמחירים שאני משלמת בגללך עמדו שם בפנים גלויות, עירומות והישירו אלי מבט חצוף . כעסתי..רציתי לברוח ממך, רציתי לברוח מעצמי… למכתב המלא

אגו יקר, מה דעתך על האפשרות של קידום? אם תשאל אותי, הגיע הזמן לעלות שלב בחיים. להשתדרג, לקחת עוד צעד או יותר נכון לזנק קדימה. מההיכרות איתך נדמה לי שאתה אוהב את הרעיון, אבל אני גם חשה בחשדנות שלך.  ובכן, אהיה הכי ישירה שאפשר ולא אסתיר: אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי. השינוי הזה, אם תאמין ואם לא, הוא מה שאתה מחפש, הוא הדבר שלו חיכית.    למכתב המלא

חזור